בפניי תביעה כספית בסך 546,020 ש"ח אשר הוגשה בעילה חוזית ונזיקית ותביעה שכנגד בסך 799,298 ש"ח, אשר הוגשה בעילה נזיקית ולשון הרע.
בפסק דיני זה:
התובעים והנתבעים שכנגד (להלן: "
התובעים"), הנתבע והתובע שכנגד (להלן: "
הנתבע").
כתב התביעה והבקשה לאישור התובענה כתביעה ייצוגית, אשר הוגשה על ידי הנתבע בשם תובעים 1-2 בתביעה דנן, (הורי תובע 3), לבית המשפט המחוזי בתל אביב בת.א. 1465/03 בת"א 8232/03, (להלן: "
הבקשה/הבקשה הראשונה
"). המבקשים בבקשה הראשונה הינם הורי התובע מס' 3 ותובעים 1-2 בתביעה דנן (להלן: "
המבקשים שם / המבקשים
").
א. תמצית טענות התובעים
1. בחודש אוקטובר 2002 פנה תובע 3 (להלן: "
התובע/גבריאל") אל הנתבע, עו"ד במקצועו, כדי שייצגו בתובענה ייצוגית נגד בנק המזרחי לפי חוק הבנקאות שירות ללקוח תשמ"א-1981. קודם לכן, התובע לא הכיר את הנתבע, ונחשף אליו כמי שהיה יו"ר ועדת האתיקה בלשכת עוה"ד. התובע החליט לשכור את שירותיו המקצועיים של הנתבע, לאחר שהנתבע טען בפניו שהינו מומחה בתחום הבנקאות. הנתבע הודיע לתובעים, כי להערכתו המצב המשפטי בעניינם, הוא בעל סיכויים טובים ואף מעולים, והבקשה לאישור תובענה ייצוגית תוגש לאלתר.
בין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה אשר עותק ממנו לא נמסר לתובע ולמיטב זכרונו, שכר הטרחה נקבע לפי שעות עבודה, בהתאם לחישוב של סך 200 דולר לשעת עבודה. עוד סוכם, כי שכר הטרחה ישולם באמצעות חברה שבבעלות התובע "חברת קול ייעוץ בע"מ", (להלן: "
החברה
").
ביום 1/12/02 שולמה לנתבע מקדמה בסך 16,425 ש"ח בגין הוצאות משרדיות וביום 14/4/03, וארבעה חודשים ממועד פניית התובע אל הנתבע, הוגשה הבקשה.
2. למרות שהתובע טען בפני הנתבע שהוריו קשישים, כי הוא בעל הידע בנשוא הבקשה ולכן הוא זה שמתאים לייצג בהליך ולא הוריו הקשישים, החליט הנתבע על דעתו ושיקול דעתו, שהמבקשים בבקשה הראשונה, יהיו הורי התובע - הם תובעים 1 ו-2 בתביעה דנן. התצהיר אשר תמך בבקשה, בחר הנתבע שייחתם על ידי התובע ולא הוריו, בטענה שמדובר בשיקול משפטי.
הנתבע לא שעה להפצרות התובע להיות אחד המבקשים, לא נתן לו הסברים מדוע התובע אינו יכול להצטרף כמייצג להוריו ודחה את בקשותיו בנושא זה. התובע לא ערער על החלטות הנתבע ושם בו את מבטחו.
3. מידי חודש שלח הנתבע לתובע דרישות תשלום שכר טרחה, בהתאם להיקף שעות שנטענו על ידו, בסכומים של עשרות אלפי שקלים בכל חודש, כאשר לרוב התשלומים לא נשלחה אל התובע חשבונית. בפעמים הספורות שבדק את החיובים ששלח לו הנתבע, מצא התובע שהוא חויב בגין עבודה בימי ששי ושבת וכיוון שהנתבע אדם דתי, הוא הסביר שהעבודה בוצעה במוצ"ש.
הנתבע גם לא טרח להסביר את החיוב באלפי שקלים בגין בדיקה משפטית ואת החיוב בשתי עלויות נפרדות, כאשר הייתה פגישה בה השתתפו גם הנתבע וגם עו"ד אברמוב ממשרדו, ובנוסף, חויב התובע, לטענתו, עבור "בדיקות משפטיות" עלומות. באותו שלב, כך התובע, מפאת האמון הרב שנתן בנתבע לא ערער על דרישותיו.
במקביל, פנה התובע אל הנתבע בעניין בקשה לאישור תביעה ייצוגית נוספת שביקש להגיש נגד בנק מזרחי (להלן: "
הבקשה השנייה")
וגם בגינה כך שילם לנתבע סכומי כסף בהתאם לדרישתו. זאת, למרות שבניגוד לנטען בתביעה שכנגד דנן, הנתבע לא החל לעבוד ולהכין את הבקשה השנייה. טוען התובע, כי בקשה זו לא הוכנה על ידי התובע ולא הוגשה מעולם, ואף לא הועברה אליו טיוטא שלה ורק בהליכי התביעה דנן, צרף אותה הנתבע לתצהיריו.
4. טוען התובע בתצהירו, כי במהלך הדיון בבקשה האשונה, הנתבע לא טרח לחקור את המצהיר מטעם הבנק, המבקר הראשי של הבנק - מר חיים גיט וגם זאת, בניגוד לבקשת התובע ולמרות שהתובע העביר לנתבע שאלות לחקירתו. בדיעבד, כך התובע, עובדה זו צוינה מפורשות בפסק הדין, והנתבע אף סרב לבקשת התובע, לזמן לעדות מטעם הבנק את מר שמעון וייס היועץ המשפטי של הבנק.
ביום 19/4/05 ניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי בבקשה הראשונה שהגיש הנתבע בשם המבקשים, אשר דחה את הבקשה. בין היתר קבע בית המשפט המחוזי, כי מדובר בניסיון של המבקשים שם (הוריו של התובע) המונעים על ידי התובע, במטרה לזכות בטובת הנאה אישית הכרוכה בהסדר חובם עם הבנק שבגינו הבנק פתח בהליכי מימוש משכנתא. כן נקבע בפסק הדין, כי המבקשים שם לא תמכו את בקשתם בתצהיר מטעמם, אלא בתצהיר של בנם (התובע) ובית המשפט התרשם, כי התובע זה שעומד מאחורי התובענה הייצוגית ולא ברור מדוע לא היה אחד המבקשים בה.
עוד נקבע בפסק הדין, לטענת התובע, כי התובע כבנם של המבקשים שם, אינו יכול להצהיר בשמם לגבי תוכן הבקשה ולכן יש לדחותה.
בתצהירו מוסיף התובע וטוען, כי בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, על אף שסבר שהיא ראויה וטובה, וזאת בשל מחדלי הנתבע אשר הגישה מבלי לבחון את הנושא, סרב לאפשר לתובע לשמש כמייצג הקבוצה, ו/או כמייצג נוסף להוריו ו/או בכך שראה לנכון לתמוך את הבקשה בתצהיר התובע בלבד, ו/או בכך שנמנע מלחקור את חיים גיט המצהיר מטעם הבנק ולמצער חקר אותו חקירה קצרה במיוחד שהשתרעה על שני עמודים בלבד.
5. הנתבע הגיש ערעור על החלטה זו, אך בשנת 2006 הסתבר לתובע שהנתבע נהג ברשלנות מקצועית, בחוסר תום לב והסתיר ממנו פרטים, כולל העובדה שבהתאם לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006, יש הגבלות על גביית שכר טרחה של הנתבע כמייצג בתביעה ייצוגית, הגבלות אשר חלו בתקופה הרלוונטית מכוח פרק ג'1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א 1981.
עוד הסתבר לתובע, בעקבות דו"ח מעקב שהזמין, כי מעבר לעובדה שהנתבע נהג ברשלנות מקצועית בוטה שהביאה לדחיית הבקשה, אלא שהוא אף התנהל כלפיו בחוסר תום לב והסתיר ממנו פרטים מהותיים, שאילו היה התובע יודע אותם, לא היה מתקשר עמו בהסכם לקבלת שירותיו המשפטיים. לטענת התובע, מדו"ח המעקב עלה שהנתבע בקשרים הדוקים עם בכירי הנהלת בנק מזרחי, אשר נגדו הוגשה הבקשה לאישור התביעה הייצוגית ואף נואם בכנסים בנושא בנקאות אשר מארגן בנק המזרחי.
בחקירתו הסביר התובע, כי ההיכרות עם בכירי הבנק אשר אליה הוא מכוון, הינה כנס שנערך ביום 10.6.06 בפתח תקווה, במהלכו הוצג הנתבע כידיד קרוב ומוערך של בכירי הבנק, מידע שהושג עבורו על ידי חוקר פרטי שהוא שלח.